ספר הזהר
ובגין כך, לא אצטריך ליה לבר נש, למשמע קליה בצלותיה, אלא לצלאה בלחש, בההוא קלא דלא אשתמע, ודא היא צלותא דאתקבלת תדיר, וסימניך והקל נשמע, קל בלא וא"ו, נשמע. דא היא צלותא דהיא בחשאי, דכתיב בחנה, וקולה לא ישמע, דא היא צלותא דקב"ה קביל, כד אתעביד גו רעותא, וכוונה, ותקונא כדקא יאות, וליחדא יחודא דמריה כדקא יאות בכל יומא.
ספר הזהר
לקביל רביע דסליק איהו חולם, שברים לקביל שבא, דא בעא לסלקא קלא, ודא בעא לנחתא לה. ובגין דא אנון שברים בחשאי, שכינתא תתאה וקלא לא ישתמע, כד"א וקולה לא ישמע. תרועה דא שלשלת אחיד בתרוייהו.
תקוני הזהר
אֲבָל יִחוּדָא דִילָהּ בִּנְקוּדַת שׁוּרֵ''ק וּ דְּאִיהוּ יְסוֹד חַ''י עָלְמִין, חַ''י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, בְּזִמְנָא דְאִינוּן בְּיִחוּדָא חֲדָא, צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְמֵיקַם בִּצְלוֹתָא בַחֲשַׁאי, וְרָזָא דְמִלָּה הָבִיאוּ לִי בַּחֲשַׁאי, וּבְגִין דָּא בְּעָמְדָם יִשְׂרָאֵל בַּעֲמִידָה, לְאַתְעָרָא לְגַבָּהּ חַ''י בִּרְכָאָן בַּחֲשַׁאי, לְאַרָקָא לָהּ בִּרְכָאָן, אִתְּמַר בְּחֵיוָן בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶם, דְּלָא צָרִיךְ לְמִשְׁמַע גַּדְפַיְהוּ (נ''א קלא), כְּגַוְונָא דְחַנָּה דְאִתְּמַר בָּהּ (שמואל א א יג) וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ.